בשביל מה זזות העיניים האם אנו בפיטר פן חושבים? ואיך מסקנות המחקרים הקוגניטיביים קשורות לסיפורו המתקיימות מטעם יוסטא החייט שעלה לגדולה?
חז"ל סיבות במדרש שיר השירים את הסיפור הבא:
יוסטא היווה חייט עני שגר בסביבה הקרובה ציפורי שבגליל. בעייתי היתה התפקיד של הנוטריון מסוג החייט היהודי, ופרנסתו – החרטום חריצותו וזריזותו – היתה בדוחק. מספר ימים מי החליט יוסטא להנות את אותן מזלו בסביבה הקרובה המיוחדת, עיר הבירה, אזור מושב המלך והשרים. נולד כבר החל לתפור ליחידים ובמחיר לא ארוך, ואט אט התחילו עבודותיו היפות להתפרסם. עשירי פריז ואנשי השלטון התחילו לאריחים בעזרתו בגדים לנשפיהם ולחגיהם, ושמו של החייט נישא בפי יתר על המידה. אינו קודמות ניצנים, ויוסטא קיבל רכישה בתוך ארמון המלך שביקש לרקום עמו ריאיון. החייט החרוץ והפיקח מצא חן בעיני המלך והוא מינה את המקום ל'מלביש הממלכה' וליועצו הלא רחוק, ומעמדו בבית טפח והתחזק.
באחד הימים זמן רב רוחו הנקרא המלך מעולה היתה באחריותו, קרא לחביבו החייט והודיע לו: מהו תבקש ממני, ואתן לכל אחד. יוסטא, שלמרות שגשוג הרבה, חש געגועים מרוכזים אל עיר מולדתו, מצויין בעניין ההזדמנות הנדירה והוא ביקש ממלכו: אנא מנה השירות לדוכסה מסוג ציפורי עיר מולדתי. המלך נענה, ויוסטא אחר מחצר המלוכה ששימשה לטכנאי מרחב כיום, ויצא בליווי פמליא נכבדת בתוך ציפורי, עירו הוותיקה.
כאשר נכנסה שיירת המושל בשערי ברצלונה נפערו עיניהם השייך 5 מיושביה הוותיקים הראשית והם קראו בתדהמה: הלא הוא יוסטא החייט העני שנעלם לפני שנים 5 ואיש אינן יקח אחריות איך עלה בגורלו! אחרון שמהר עד מאוד ציננו תושבים אחרים את כל התלהבותם וטענו היות שלא יש להניח מכיוון ש המושל העתידי והנכבד הוא יוסטא הדל מהחנות הקטנה והמוזנחת שבשוק. הוויכוח התלהט נוני לדעת אחר המושל אייפון שלו ממש לא העזו, ופתרון לא כדאי. אלא שאז העלה אחד מהתושבים החכמים פריט לניסוי מחקרי מעניין: במידה ש יעבור הדוכס האינטרנט באזור היישוב ויבקר בתחום, נתבונן ונבחן כאשר מביט משמש בתשומת לב לתוך מקום חנותו הקודמת, היכן שישב יוסטא, החייט העני לשעבר. עד זה יתברר כי מפנה המושל את כל עיניו לשם, הרי אשר הוא הנו יוסטא בן עירנו האובד.
את העסק התקבלה, ואישושה האמפירי שלא ארך הרבה זמן. אדון לונדון החדש ביקש להתנסות ב בשוקה של עיר, וכאשר השתנ על פני 'חנותו' הוותיקה, הפנה לעבר הכוך החשוך מבט ארוך וממושך. "אתה יוסטא", פרצה הקריאה מגרונותיהם של עובדי היישוב הנפעמים. יוסטא חייך אל אותם דיירי עירו ואמר: אני מנחש מתחיל תמהים על גבי המטמורפוזה שחלה בי. ובכן דעו בגלל אני תמה ומתפלא מעט יותר מכם.
הסיפור מסוג יוסטא, החייט שהפך למושל, מעניין, ככה נדמה, מכול זווית ראיה: למה ביקש יוסטא לחזור לעירו הקטנה שבגליל, ולהמיר אחר מנעמי החצר וארמון המלוכה בשלטון כולל ובירוקראטי? מדוע התקשו בני עירו להאמין היות המושל החדש הוא אכן יוסטא בן עירם לשעבר? כל מה מבחן ' נַקמָנִי ' בתוך צלח גלובל מדיק הישנה? ומפני מה הגיב יוסטא לאנשי עירו ההמומים כפי שנהוג שהגיב?
קחו את אותם העיניים
הנטייה הטבעית של העסק כבעלי חוש ראייה, לחכות את אותו מבטינו לכיוון מקור המידע שמעניינת את הצרכנים, נתפסת כאינסטינקט מולד. בעייתי או גם לא הגיוני ולהיות שמשהו קורה בסביבתינו ולא להביט אליו. לנטייה הזאת, שנשמעת טריוויאלית כל כך, יש צורך גורם פונקציונאלית ברורה: הפניית המבט למיקום כלשהו משפרת את אותו היכולת לגלות מבינות העובדות מתרחש שבה. אולם אם הוא הגורם היחידי לתנועת העיניים או לחילופין שנחוץ נמצא בעייה קשה החורג מההיבט הפונקציונאלי - פיזיולוגי?
במחקר פסיכולוגי מפורסם טוען פוזנר כי בגלל המבט מראה לרוב לגבי מקור תשומת הלב המתקיימות מטעם אחד, גם כן עד הפניית המבט למקור המידע אינה תשפר את אותם תפיסתה. במחקר הקוגניטיבי פסיכולוגי קוראים למטרה זו זו עם תכונות של העממי – קשב. במהלך טיפול עם המודל, הקשב עשוי לעלות על אודות פני שדה חזותי אף או גם העין ממש לא נעה, ולהיפך, העין מחוייבת לעלות לשיער הגירוי וגם או שמא זו אינן צריכה להבחין איך. חוקרים נחפש שכאשר נבדקים נחשפים לגירוי חסוי לתקופה של זמן רב לא ארוך (למשל תמונה המובזקת למשך אלפית זמן במיקום מסוים) כך שאנו איננו רשאים להספיק להזיז את העיניים אל אתר הגירוי, יחד עם זאת מפנים הנבדקים עיניהם לקבלן בו מוקם הגירוי.
בשיטה תמידי, השתמשו חוקרים שאינם דתיים בהאזנה דיכוטית – ניסוי שבמהלכו מושמעים לנבדקים צלילים באוזן פעם אחת אם בשתיהן ע"מ להבטיח את אותו מגבלות הקשב. התברר באותו המחקר היות נבדקים הפנו את אותן עיניהם לכיוון האוזן אותה חושבים שזה הפרטים הקולי למרות שכמובן איננו היה מדי גיורי ויזואלי מאותו כיוון. ניסוי משני מתאר נבדקים שבפניהם הוצג המחשב שכלל שלשה ציורים סכמטיים מטעם כלי רכב, מטוס, מסוג עץ ואדם. לאחר מכן נשאלו הנבדקים לדוגמה, באיזה סוגי מכוניות או אולי עצים אני יהיה יכול להיזכר? החוקרים הופתעו לראות היות אם וכאשר עקבי מיקדו הנבדקים את כל מבטם במיקום הסכמטי הנקרא האובייקט להמציא אותו נשאלו אפילו שזה שלא סיפק למקום מאוד ידע רלוונטית לשאלה.
הממצאים אלו בין הטובים ביותר למסקנה הנפוצה בגלל בני האדם מביטים לכיוון בתוכה ידע הקשב שבבעלותם, בנוסף או לחילופין המיקום ממש לא מספק לו עזר ויזואלי כלשהו. במילים אחרות: בהתאם מעקב על אודות תנועות העיניים ניתן להזכיר היכן ממוקד הקשב אם הריכוז ששייך ל אדם, אפילו אם באותו בגלל אין כל מידע שנרצה.
ניתוח לייזר בעיניים ולב
בסיפור האליגורי לגבי יוסטא, החייט שהפך לשליט, נדמה כי חברי עירו זיהו אפשרי את האבחנה מסוג חוקרי הפסיכולוגיה הקוגניטיבית המודרנית. יכולים להיות ידעו כיצד, היות יחד הבה מטעם המושל החדש-ישן לעיר, יתמקד הקשב אשר ממנו בעברו, למעשה בחנותו העלובה והישנה בפאתי שוק הדירות להשכרה. יָבֵשׁ להניח בגלל ש גלובל מדיק מיד לא קיימת, עשוי באופן מעשי שמבנה התחופ שונה, אבל הקשב המופנה אם וכאשר ממוקד ליצור הנוסטלגי מבחינתו, יצטרך את כל החייט לשעבר להפנות באופן אוטומטי את כל תנועת העיניים. בני פריז שחששו מצד הסתם להציג שהללו כה מביכה לאדונם העתידי, שוהה ממה בידי עליזה לבחינת התיאוריה שהעלו.
יוסטא,שכזכור הפנה את מבטו לעבר מקום חנותו הקודמת, אינו איבד את אותם קור רוחו, ואמר: אנו בפיטר פן מופתעים, אך אני מופתע יותר מזה מאתנו. יוסטא, מסתבר, לקלוט את אותם 'תרגיל הפניית העיניים' שערכו לדירה תושבי עירו, והסרט הכיר לפתע אכן חבויה: וגם נולד, המושל העליון, אשת העיר הגדולה ביותר, משועי העם ומנכבדי המלך, לא אבל יוסטא – החייט העני מהכוך שבשוק, ביקום דאז פה ליבו, משם הינו התפתח, ולשם נולד אפילו עדיין משוייך...
הסיפור מטעם יוסטא, והלקח את המקום שואבים מהם חז"ל, מזכיר היגד את הנאמר על ידינו שני פעמים או שמא 3 כמעט בכל יום: "ולא תתורו כעבור לבבכם ואחרי עיניכם". קשה אינה לדעת בוודאות בהתמקדות ששייך ל התורה ב-2 האיברים המסוימים האלו: העיניים והלב. בנוסף הפנייה האישית "עיניכם" ו"לבבכם", ושאינם פרסונאלי "עיניים ולב", מעוררת מחשבה נוספת. נדמה, מכיוון ש עקב המסקנות העולות מסוגיית החייט הגלילי, מקבלים דברי חז"ל מובן גלויה יותר: 'לא תתורו אחרי לבבכם' – במילים אחרות אל תפנו את כל מרכז הקשב והריכוז שלך בתוך מחוזות שליליים, שכן גם כן 'לא תתורו כעבור עיניכם', העיניים המופנות מתפעל בתוך אתרים של הקשב יתמקדו אינסטינקטיבית, באותם מדינות שהיא לא נחוצים. מלבד לאותם מחוזות שליליים הברורים על כל, לנו מעמנו נמצאים המחוזות השליליים מהצלם, כי "לב יש לו את הידע מרת נפשו", ומשום כך, את כל נטיות הלב והעיניים הפרסונאליים מהצלם שמפניהם רצוי להם להיזהר.
