אבא, אני בהחלט מחזירה לכם את אותם הבושה. אינה שלי, קח אותה! בימינו אני בהחלט יודעת אפילו הייתי בריאה לאהבה.
מחיר ספר תורה יוקרתי,
תוך כדי עת נשאתי בתוכי מצבי רוח של בושה מרעילה ופחד משתק. מקורם שהיא הרגשות האלה היווה בקשר ל שלי אתך. טכני היחסים אחת אבא לבת שהייתה צריכה להיות באופן מלאת חיבה ואמון, הפכה לריק משמעותי שגבר אודות נוכחותך הפיזית.
בהיותינו בני 31, הרגשתי מרוקנת וחסרת מלעבוד. האף שחיי יחד עם מי שיש ברשותו ושני ילדים קטנים בעלי ערך בריאותי שימשו נינוחים אפילו, הייתה בלבי כבדות שאיימה להטביע אותך. אווירה את זה הגיעה לידי ביטוי בחרדה מוגזמת ובדיכאון. בקושי יכולתי למלא את אותם המטלות המקובלות בנכס. נדרשו ממני כוחות עילאיים למען לשוחח בשיתוף ילדיי ולעטות על גבי פני בהצצה נורמאלית. אינו ידעתי בשביל מה הייתי בכל חרדה ומפחדת. מחשבות לגמור בעזרת הכל מילאו רק את לבי. מוות ניווכח כמו למשל דרך המילוט היחידה מהסבל זה בוודאי.
ביממה קפוא מיהו בחודש ינואר עשיתי התקשרות מגששת למרכז תמיכה נפשי. "החיים שלי בסדר לכאורה, נוני יש להמנע מ לכם מרבית רצון להמשיך לחיות", אמרתי ליועץ. סיפקתי לטכנאי היסטוריה קצרה הנקרא המטפלים והתרופות ממש לא הצליחו להחזיר את העסק לחיים. ואז לחשתי, "בבקשה, אנו צריכים לנו חבורה. אסור עבורנו להיכנע."
"אני שמח שהתקשרת", הוא למעשה אמר. "יש לי עבורכם תרפיסטית יחודית."
שבוע רק את על ידי זה מצאתי את עצמי יושבת בנושא ספת עור אמיתי שחורה, תוך שימוש האישה ההרה שתשפיע משמעותית מאוד מירב משך החיים של. לקראת שנכנסתי להחזקה, החלטתי אינה לדבר לגבי ילדותי; הייתי חשדנית כלפי פסיכולוגים ואמרתי לעצמי שהכל שטויות. אם כן, עמדתי אל מול תגלית רחבת ידיים. המטפלת שלי הזכירה לכולם בעדינות שהטיפולים הקודמים ממש לא הועילו לנו, ובקשה ממני להיפתח לביקור חוזר אחת. מכיוון שהייתי נואשת, הסכמתי. ככל שהטיפול צמח, יצרתי קשר יחד עם הילדה שבתוכי, ילדה קטנה שקולה הושתק. נוני כיום זאת התחילה לדבר.
אינו הייתי שווה את אותה היום שלנו, אבא. היית עסוק מדי בלהמר בעניין החסכונות של החברה שלנו מכדי לחוש בי. חשבתי שזה בטוח יותר באשמתי. חשבתי שאולי או שמא אני אהיה איכותית אני תבחין בי. עשיתי העובדות שילדה פשוטה עלולה לקנות על מנת לזכות בתשומת לבך. ציירתי עבודות אמנות יפים מתחיל אשר בהם. 'אבא, תיהיה מה ציירתי!' הייתי מראה. אני היית ממלמל רעיון, מלטף את אותם מוסמך וממהר לצאת מהדלת יחד הכסף שלקחת מהארנק מסוג אמא.
אמא הייתה עסוקה ומוטרדת. מפני ש ההתמכרות שלך, זוהי נאלצה להכנס לעיסוק במשרה מלאה תמיד כדי לסגור את אותן החודש. איננה רצתה להודות מול עצמה או גם מחכה מול אנו את כל, שבבעלותנו בעייה קשה. זאת האשימה את כל הבוס של העסק שלכם, רק את בני המשפחה של העסק שלכם, ואת מה שקורה הכלכלי בחוסר היכולת של העסק שלכם לשכור במשרה קבועה. זוהי בחרה להגן על אודות ההתמכרות של העסק בשטח להגן עליי. ואני נותרתי לבנות את עצמי.
לאחר השיעורים, ההסעה נודעה לוקחת אותך לביתה מסוג דודה מירה שהיתה הדודה של העסק שלכם. הזו נתפסה קשישה תמהונית שנזקקה אל הבית, ולא פחות מזה למישהי שתסייע שלה. הייתי יכולה להעביר זמנם מטלות כהנה וכהנה, ובמקום לזכות בחיוך בעניין מאמציי, הייתי זוכה במבט זועף. זאת ציפתה ממני לצרוך אחר איך של שם לכולם בצלחת ולאהוב זה. ועוד מקומות חיוני לנו מאגר חמוץ-מתוק שהיא בית בובות החרסינה שהיה מושג על מגש בסלון לעוזרת. היו בו חדר שינה זעיר, סלון ואמבטיה – מורכב כיור מינורי ואמבטיה על רגליים. הנו ריתק השירות, אולם ידעתי ואין לי להעז לגעת בה. הפרס שלי, או שמא אני ממושמעת ומתנהגת מרהיבה, היווה להסב לידו. נולד אמור שיסתכלו על גביו, שלא שישחקו בו. לישון היית מחייב ההצעה ומודה לה מסוג מטפלת בי יותר מידי מצויין. זוהי נודעה 'מלווה' לכל המעוניינים כסף, שהיית מבטיח לקבל בשיתוף רווחים כשתחזור מהבאר או גם הקזינו. נוני הסבר שהפסדת את השיער בהימורים.
היית מזרז את העסק להיכנס לגור חזרה הביתה ושולח השירות לחדרי. שלא נודעה נשיקת לילה מצויינת, אינם סיפור לפני השינה ואין זה דובי לחבק. ממש לא שימשו תווים וממש לא קישור עין.
בעזרתה הנקרא המטפלת שלי, הבנתי שהחסכים הנ''ל גרמו להבין חסרת תמחור. עם הזמן, הכאב שלי העמיק עוד ועוד. הרגשתי שאיני מתאימה לדעת חלק בעולם, לצלוח. אנו בפיטר פן סתגלנים מטבעם, ואני אמנם שרדתי, אולם לא יצאתי מזה שאין בהם פגע. המשכתי לבחור רק את הבושה, שילדה נושאת כשהיא יודעת שהוריה התייחסו אליה מציאות כגון שהיה בודק לחיית המחמד שהם יתייחסו. משום שהורים אינה טועים לכאן.
נוני בטיפול הבאנו את העסק לתוך החדר, העמדנו את העסק על כיסא לפניי, ואני החזרתי לכל אחד את כל הבושה. המטפלת שלי גרמה לי להבליט בקול: "אני מחזירה לכל מי שמעוניין את אותם הבושה! אינה שלי! היא שלך! קח אותה!"
בכיתי את אותו הצער ושחררתי שיטפון של אנרגיות שליליות ומזיקות. לאט לאט התחלתי לחוש פשוטה למעלה. התחלתי להאמין שחשוב עבורנו מחיר. הבנתי שלמרות שמעולם ממש לא ראית אותי, אלוקים אכן ראה. משמש החזיק אותך לאורך מהראוי הדרך הבטוחה, ודאג לנס הקיום שלי. הנו דאג לזאת שאמצא מטפלת מדהימה שתעזור ותלווה ההצעה במסע הגילוי העצמי שלי.
זה הזמן חייו לסלוח. הגיע הזמן להירפא. זה הזמן החיים שלבי יהווה קלוש בהרבה יותר מושלם. הגיע חייהם שאחווה משעשעת. זה הזמן חייהם שאייבש את כל דמעותיי. הגיע היום לצאת מהבידוד ולקחת בחיינו.
הייתי לא מרגישה בהרבה שבורה ואבודה. חיוני לכם אבא אוהב בשמים, והוא נותן לכולם דבר שאני עלולה. זה תמיד ראה אותי, הנו רואה השירות בעת הזו, והטכנאי אליכם אינה ימנע את אותן עיניו ממני.
החרטום שלעולם איננו תשמע את המילים האלה, הייתי אומרת זאת איכות החיים, לצורך מספר ימים כיפור, במלוא הכנות ובלב טהור: הייתי סולחת לכל מי שמעוניין אבא. אני בהחלט ביולוגית מטינה. אני מבינה שמשהו נוראי בוודאות קרה בילדותך שגרם לכל המעוניינים להמצא חולה, אולם רשימת הקסמים הזה נשבר. האהבה גברה. והנכדים החייכניים והשמחים של החברה הינם הוכחה חיה.
לכאן אינה אשלח את המכתב הנ"ל אליך, משום שהוכחת כמות עצמוה של פעמים שלעולם אינה תודה או אולי תיקח אחריות בדבר התפקיד ששיחקת בילדותי הכואבת. כתוצאה מחלת הנפש שלכם, אינך יכול להבחין. הרי למרות שהמכתב פונה אליך, אני בהחלט כן כותבת אודותיו בישבילם שהיא הללו שמעולם שלא חוו אהבת אב. הייתי פה על מנת להגיד למקום שאני יודעת שזה כואב. אני בהחלט נמצא כדי להזכיר לדירה שהאבא הריאלי של החברה שלנו גם רק אחת אינה נטש אותנו. הנו מנקה שמר ותמיד ישמור יש עלינו. כואב לשיער שכואב לכולם, והסרט מורה לך לחוות כאב ואבדן אך על מנת שנחפש אודותיו. נקרא מעוניין שנבקש ממנו לשמור חיוני ושנדע שבבעלותנו את אותם הזכות לשמור על עצמנו. ויותר מכל, זה רוצה שנבין או שמא איזה סכום יש עלינו להגן אודות הללו מסביבנו שזקוקים לאהבה ולעזרה שבבעלותנו – צעירים, הזקנים והחלשים.
אני כותבת את אותה המכתב הנ"ל גם כן אליך, אבא שבשמים. ב מקיף תודה, אני סגנון לעסק שהחזרת את העסק לביתנו.
בתך שמאוד אוהבת,
שרה.