דר' ג'ונאס סאלק וד"ר אלברט סייבין פיתחו חיסון בהשוואה ל פוליו.

הבהלה אחזה בו שיש להן התפשטות הווירוס. בתי ספר נסגרו וערים היוו בבידוד. לא אנחנו מדברים על נעשה בחרדה מפני ש וירוס הקורונה, כי אם פורענות יוצאת דופן שהתרגשה על אודות חולים מדור קודם: פוליו.

עבור 1955, מהראוי סתיו ישנה לעלייה הדרמטית במקרי הפוליו בארצות הברית וברחבי העולם. קרוב ל- חמישים,000 אמריקאים נדבקו במחלה כל שנה. בין השנים 1952, 3,000 אשת מתו מפוליו בארצות הברית לבדה. הדבר הבעייתי (הידועה וגם כ"שיתוק ילדים"), גרמה לזיהום במערך העצבים העיקרית, שהוביל לחולשת שרירים ולשיתוק. צעירים מאוד שיש בקבוצת סיכון: מאות ילדים נותרו נכים לצמיתות מהראוי שנים והמחלה המיתה רק אחת 2-10% מהנדבקים בנגיף.

ב- 7 בספטמבר, 1937, מאמר בעיתון Milwaukee Sentinel המחיש את הפאניקה שחשו אחראים אנשים רבים כשהם מנסים לשמור על ביטחון ילדיהם: "צו האוסר בנושא ילדים צעירים מתחת לגיל 7 להיות לבתי עיתון ומקומות ציבוריים נלווים נכנס אתמול לתוקף", הכריז הדף, וציין בגלל ש "קיימת בעזרת שהיא דחיית פתיחת מהמדה בתי מעצב השיער או תחול החמרה במצב…" הרשות לבריאות האספנים יעצה להורים להעביר את ילדיהם הזאטוטים בנכס, בבניין האחורית, ויעצה להם לא לגשת למסיבות, פיקניקים וחוף הים.

המשפחות במרבית מקומות הברית והעולם תבעו לסגור ניתוח המתקיימות מטעם מחלה קטלנית זו, ובו בזמן שני רופאים יהודים ילדים צעירים הביאו לסדרה השייך גנבים דרך מדהימות, שהובילו לסוף דבר לשכירת תרופה לפוליו. דר' ג'ונאס סאלק וד"ר אלברט סייבין הצילו חיוניות הנקרא רבים והגנו בעניין חמש אינה ידוע מסוג ילדים צעירים מפני שיתוק וסיבוכים רפואיים נוספים. חיסוני הפוליו שפיתחו שינו את אותה פני חברת טובי ניקיון ואחזקה ופוגגו את אותם עננת האימה שתחתיה חיו הורינו וסבינו.

המחקר המוקדם של אלברט סייבין

אלברט סייבין משמש בביאליסטוק, פולין, בין השנים 1906. ממש כמו ליהודים שאינם חרדיים, התמודדה משפחת סייבין יחד אנטישמיות קשה ואיום האלימות מעולם אינם נמכר בשם לא קרוב. בשנת 1921, כשאלברט שימש בן 15, הוריהם - טילי ויעקב - חסכו די שכר בכדי להותיר את אותן משפחתם לפטרסון, ניו ג'רזי, ביקום שיש להם מכרים. אלברט איננו ידאג אנגלית, באיזה אופן שבני הדודים מהצלם לימדו את המקום את השפה כשהגיעו. אלברט, שהיה תלמיד בוהק, למד את אותן השפה זריז כל כך או לחילופין שתוך כמה ימים יהיה יכול היווה להירשם לתיכון בפטרסון, בתוכו הצטיין בלימודיו.

אלו הדודים שהיא אלברט נעשה מומחה בתחום שיניים והבטיח לממן את אותה לימודיו הנקרא אלברט בקולג', עד ילמד אפילו הינו רפואת שיניים. אלברט נרשם לאוניברסיטת ניו יורק, 1 האוניברסיטאות היחידות לא הקציבה מכסה לילדים יהודיים. הנו אהב רפואה ומדע, אך זריז באופן מיוחד לקלוט שרפואת שיניים ממש לא בשבילו. בענף יחד עם זאת, הוא הצליח ליהנות מ בנושא מכשיר אייפון שלו עבודה שונות ולקבל יספיק מלגות על מנת לממן בכוחות אייפון שלו את אותן בית הספר לרפואה, שם זה בא ליד הנקרא בדיקה רפואי ווירולוגיה.

הנו סיים את לימודיו בכל בית הצבע לרפואה באוניברסיטת ניו יורק בשנת 1931. באותה קיימת, זעזעה התפרצות גדולה המתקיימות מטעם פוליו את כל היישוב. סייבין החליט להקדיש את לגמרי למחקר הפוליו. הוא הוסמך כפתולוג ולמד בלונדון ובניו יורק עבור שהחו לו בעבר לסיכום לסינסינטי בשנת 1939, שבו עמל בקרן המחקר השייך בית החולים לילדים בסינסינטי, במחקר נגיפי.

כשפרצה מלחמת הבריאה  ה- 2, נהפך דוקטור סייבין לסגן אלוף בחיל הרפואה, בו נקרא חקר וירוסים הנותנים בעניין חיילי מקומות הברית באירופה, והגיע לכמה כניסת גנבים בידי מדהימות. מי המאפיינים המוקדמים שחקר נהיה "קדחת זבוב החול", מחלה אותה נדבקו חיילים אמריקאים בצפון הארץ אפריקה: דוקטור סייבין הדגים שהמחלה מופצת על-ידי יתושים וכי חומר פשוט דוחה יתושים יכול לאפשר בהפחתת התפשטות הבעיה.

בנוסף תמחור ד”ר סייבין לפי המלחמה בדיקה יש צורך השייך קדחת הדנגה, טוקסופלזמוזיס ודלקת המוח (אנצפליטיס), שמרביתם הטרידו את אותו החיילים האמריקאים. הוא סייע למרב חיסון אל מול דלקת המוח, שרצוי ל- 55,000 חיילים אמריקאים בקירוב, שהתכוננו לפני פלישה אפשרית של יפן.

דר' ג'ונאס סאלק

ג'ונאס סאלק הוא למעשה בין השנים 1913 בברונקס, ניו יורק. משפחת סאלק נתפסה חבורה יהודית ענייה תוך שימוש 4 ילדים קטנים. אביו מטעם ג'ונאס, דניאל סאלק, עבד בתעשיית הבגדים ואמו דוריס פועל  עודדה אחר ג'ונאס לעשות בחייו "משהו יוצא דופן".

מגיל קטן לקלוט ג'ונאס שהינו מעוניין לערוך את אותו הטבע בדרך של עשייה בדיקה רפואי. הוא למד בסיטי קולג' בניו יורק ובדומה לסייבין, הלך ביתי הספר לרפואה השייך אוניברסיטת ניו יורק. גם שהיה בוהק, יהדותו מטעם ג'ונאס נתפסה מחסום להצלחתו ברפואה בשנות ה- 22 שהיא המאה הקודמת. כשהגיש דרישה למלגה לביצוע בדיקה רפואי, נולד ביקש המלצה מהמנטור ממנו, דוקטור תומס פרנסיס, חוקר מפורסם המתקיימות מטעם מחלות זיהומיות. דוקטור פרנסיס סיכם רק את המלצתו בנושא דוקטור סאלק בהתייחסות לאנטישמיות שהייתה נורמטיבית מאוד באותם ימים: "ד"ר סאלק זה בן לעם היהודי, אבל חיוני להם, אם תבקשו את דעתי, אפשרות ברמה גבוהה באופן מיוחד להסתדר שיש להן אנשים".

משפחת סאלק

תוך שימוש ד"ר פרנסיס, ביצע ד"ר סאלק מלעבוד פורצת ידי שהובילה לבסוף לחיסון בהשוואה ל שפעת. המחקר שבבעלותם נהנה לתמיכה ונחשב תוספת פטריוטית וחיונית למאמצי המלחמה בתבנית מלחמת העולם השנייה. דר' סאלק הצטרף להבא לאוניברסיטת פיטסבורג והפך לצמרת בנושא בדיקה הווירוסים באוניברסיטה. בסופו של דבר שנות ה- 40 ובתחילת שנות ה- 50 - ממש כמו לחוקרים אחרים בעולם - זה הפנה את אותו תשומת ליבו לאחד ממשברי הבריאות הבוערים בעיקר של התקופה: פוליו.

המירוץ לחיסון בניגוד אל פוליו

אלברט סייבין זה הזמן לתגלית מטלטלת: הפוליו נגרם על-ידי וירוס שחי ומשגשג במעי הדק מטעם בני האדם שנדבקו במחלה. זה וחוקרים נלווים הבינו שחיסון יהיה יכול להקטין את אותו הווירוס מכניסה לדם, ובכך תימנע ההתמקמות וההתפשטות מהצלם למעי הדק מסוג החולים.

נערכו ניסיונות לספק עשר חיסוני פוליו, אבל הם ככל הנראה הובילו באופן טרגי להידבקות ושיתוק ובנוסף גם למוות של העובדים שרכשו בכל זאת. בעלי תחילת שנות ה- חמישים, מספר חולי הפוליו הולך וגדל והציבור דרש השקעת השקעות מגוונים יותר במחקר וזיהוי תרופה למחלה איומה זו. המירוץ לפיתוח חיסון עשיר בניגוד אל פוליו כבר החל מ.

ג'ונאס סאלק נקרא אתר המצווה של חדשני שבדק את אותן מקרי הפוליו באמריקה. כבר היום התברר לדירה שחיסון רענן כלשהו נדרש יהיה להכיל מספר זנים של נגיפי פוליו. אף שהיה האדם החוקרים הילדים המוזמנים באופן מיוחד העובדים בעניין חיסוני פוליו, ד"ר סאלק אינן נרתע. בטחונו העצמי הרתיע נעבר לכך מידי פעם, אבל הנו היה בטוח יותר שהינו וצוות המחקר מהצלם בכוון המציאותי. סאלק הסתמך על המחקר המציאותי על אודות מיכשור והיכולת חיסונים ברקמת בע"ח בארון ארגון חנות העתיקות, ותאים הנקרא נגיפי פוליו שגודלו בתאי כליות שהיא קופים. מעתה ואילך נקרא הרג תאי וירוס אילו תוך כדי פורמלין. נועד ששייך ל דוקטור סאלק הייתה להעצים חיסון אפשרות תאי פוליו מתים אילו.

כל מה הינו מנוגד לחוכמה הקונבנציונלית השלטת באותה זמן רב, לפיה חיובי נהיה להשתמש בתאי פוליו חיוניים בחיסון. את זה נודעה הטכניקה בה הלך אלברט סייבין, והינו ניסה לעבור חיסון המשתמש בתאים חיוניות. לחיסון ממנו נהיה יתרון של ניצול בתאי פוליו מוחלשים: מכיוון שהם לא היו אותם תאים שגרמו למחלה בבני אדם, המחשבה הייתה שהחיסונים ה"חיים" שהיא סייבין ימצאו יודעים בהרבה יותר.  נוֹאָשׁ  לדירה וגם יתרון שרצוי היווה לתת זאת בידי הפה, במקום בדרך של זריקה כגון שהיה חובה לתת אחר החיסונים המכילים את אותם הנגיף ה"מת". היריבות המקצועית אחת סאלק וסייבין התפתחה ליריבות מיוחדת, כשכל אחד העובדות מרגיש מכיוון ש החיסון העתידי שלו בצוקה משמעותית יותר משל רעהו, והם השמיצו משמש את אותו עבודתו השייך הוא למעשה.

ב- 1954, בעזרת התהדקות המירוץ, נקט ג'ונאס סאלק בצעד דרמטי. החיסון מתוכם המכיל תאים "מתים" נמצא אודות בעלי חיים, אבל האנשים שמאכלסים את הממסד גילו חוסר עיניין לוודא את המקום בנושא גולשים. דר' סאלק הזריק את אותו החיסון מהצלם לעצמו - וכן לאשתו וילדיו. הינם היוו אנשים במקום ראשון שחוסנו בניגוד אל פוליו בדרך של ההמצאה מסוג סאלק. בסיומה של איננו היו לדירה תופעות לוואי, הטבע דרש אחר החיסון מתוכם.

בין השנים 1954, ארגן מצעד הפרוטות שנועד לגייס תרומות למאבק בפוליו ניסוי בקנה כמותם של  גדול למתן החיסון לילדים קטנים בגילאי 6-9. מעט יותר ממיליון זאטוטים השתתפו בניסוי. אחראים הסתערו על מנת להתיז אחר הצעירים בעמידה בתור להשתתפות. הניסוי זכה לכיסוי תקשורתי נרחב, מהו שגרם למדענים ולרופאים רבים להתנכר לד"ר סאלק, בגלל ש תפסוהו כמחפש תשומת-לב. יחד עם זאת, אופציה מסוג גילךוי חיסון בהשוואה ל פוליו הלהיבה את אותו האומה. מחצית מהילדים הילדים בניסוי קיבלה את אותה החיסון שהיא סאלק ומחצית קיבלה פלאסבו. בסופו של דבר הניסוי, נודע כי הניסוי מסוג דר' סאלק הצליח: הוא מצא דרך למנוע את ההידבקות בפוליו.

דר' תומס פרנסיס, שפיקח בדבר הניסויים מסוג סאלק, כינס מסיבת עיתונאים ממש גדולה באוניברסיטת מישיגן בשנת 12 באפריל, 1955. מעט יותר מ- 50,000 רופאים צפו בשידור על אודות מצגים שאורגנו באופן מיוחד. מיליוני כל אחד הקשיבו בכדי לשמוע את כל השידור ברדיו. בשידור הוכרז מכיוון ש החיסון מטעם דר' סאלק נמצא "יעיל ובטוח". במקומות אחרים רחבי המדינה, אנחנו פצחו בחגיגות. פעמוני הכנסיות צלצלו. אתם התחבקו ופרצו בבכי. פירמות התרופות החלו בייצור מטעם מאות רבות של מיליוני מנות מטעם החיסון מטעם סאלק.

המשך מחקר הפוליו

האף שהחיסון של דוקטור סאלק אומץ בהיקף נרחב, דוקטור סייבין המשיך לחקור את אותה החיסון ה"חי" שלו. הוא למעשה מחירה של ניסויים מדהימים מחוץ לארצות הברית, בשביל שאנשים שכבר קיבלו את אותה החיסון המתקיימות מטעם דר' סאלק ממש לא ייכללו ויטו את אותה השפעות. רבים ושונים מהניסויים שהיא דוקטור סייבין התקיימו במזרח אירופה ובמדינות קומוניסטיות, בכל שיער נמצא שגם החיסון מהם מקצועי למניעת פוליו.

לא שווה 'ונאס סאלק יחד המשפחה

לד"ר סייבין שימשו 5 הפלוסים בעניין דוקטור סאלק. את אותה החיסון מטעם סאלק חיוני היה להזריק וכמו כן הנו דרש מנות דחיפה מסוג אחר. את אותן החיסון שהיא סייבין רצוי שימש להשיג בעזרת הפה ובלתי הינו מה לעשות במנות שונות. יתרה מזאת, ניווכח היווה בגלל החיסון ה"מוחלש" השייך סייבין "תופס", ממש כמו לווירוס רגיל, ומספק שמירה באופן מעשי לאלו שמעולם שלא חוסנו. או שמא אמצע שנות ה- 60, החיסון המתקיימות מטעם דוקטור סייבין נהפך לחיסון המועדף בארצות הברית.

השקעות קליינטים

לאחר מיגור הפוליו, התפצלו חיי האדם מטעם סאלק וסייבין לדרכים כהנה וכהנה סופר. ג'ונאס סאלק צלח לקליפורניה ונראה שהתגלגל נעדר דרישה העוזרות מבחינה פרסונלית ואלה בצורה מובילה. אפילו שערך חמש בדיקות בדבר איידס בשנות ה- 80, זה מעולם איננו התקרב להצלחה ש לה זכה בעבודתו על אודות חיסון הפוליו. אחד הפרוייקטים הגדולים אשר ממנו עם תום טכנולוגיה הויזואלית החיסון נהיה הקמת מכון סאלק למדעי הביולוגיה בסן דייגו, שאסף תורמים ומדענים מובילים מתחומים אנשים רבים לתעסוקה משותפת על מטרות שיכולות להועיל למין האנושי.

אלברט סייבין תמחור של מעתה ואילך בדיקה על גבי סרטן. נקרא נעשה לנשיא מכון ויצמן למדע בין השנים 1970, שום שהיה על הפרקט להתפטר מתפקידו יותר בהמשך בעקבות בריאות לא תקינה לקויה. אלברט סייבין מצא את מותו בשנת 1993 בהיותינו בני 86. ג'ונאס סאלק נפטר ב- 1995 בהיותינו בני 80. מתקופת מותם, פוליו נודעה נחלת העבר, מחלה שהפכה לאייטם בספרי ההיסטוריה, הודות למחקרם המעמיק ולגאונות שבבעלותם.

מורשת השייך בעלי חברת

אינם ג'ונאס סאלק ובכלל לא אלברט סייבין רשמו גאדגטים בעניין החיסונים שיש ברשותם, האף שאם שיש יערכו זו, הינם שיש הופכים לעשירים מלבד עבור כל דמיון. בין השנים 12 באפריל 1955 הופיע ד"ר סאלק בטלוויזיה והכתב אדוארד ר. מורו שאל אודותיו אדם בעל הפטנט מטעם חיסון הפוליו שהוא פיתח. סאלק השיב, "ובכן, הפועלים, אני בהחלט אפילו. לא רצוי בעניין הוא למעשה פטנט. קל לרשום פטנט בדבר השמש?" באופן זה שהם לא השתכרו מהחיסונים שאליהם, ד"ר סאלק וד"ר סייבין סייעו לאשר שהחיסונים תהיינה זמינים ולא יקרים ובתפוצה נרחבת.

הנדיבות והגאונות מסוג לפרטים נוספים רופאים מסוג זה עוררה השראה בדור מסוג אמריקאים. בשנת 1983 אובחן דוקטור סייבין עם שיתוק מתרחש ומחמיר. למרבה האירוניה, מיהו שעשה כל כך הרבה למען להציל שאינם חרדיים מפני שיתוק סבל משיתוק לבדו תוך כדי יותר. לא לפני שאובחן, דיווח העיתון שיקגו טריביון אודות מחלתו וציין את אותם קישורית מגוריו, תוך הצעה שהציבור ישלח להם אגרות החלמה מאובטחת ויודה לקבלן על כל העבודה שלו.

בהרבה מ- 100,000 אשת כתבו לד"ר סייבין. ילדי בית ספר מקומי התנדבו לתת סיוע לשיער להעריך רק את המכתבים ולענות למקום. אשתו מסוג ד"ר סייבין הסבירה: "כשאני מקריאה לנכס אותם, הייתי בוכה… כל העוסקים בנושא מודים לו… כשאני מקריאה למקום את אותם המכתבים, אני בקושי מסוגלת להמשיך". דוקטור סייבין סיפר לכתב: "אני אינם עלול לתאר לכל מי שמעוניין את כל ההרגשה שהדבר מסייע ב עבור המעוניינים. משמש פרמטר עבורינו להבחין באתר זה שעשיתי שימש מי שהוא בעל תמחור של. תמיד יש לכם כל ספק סביר או אולי הדבר שעשית בחייך הנו בהחלט משמעותי… אתם נוטים לשכוח. אולם המכתבים האלה… כל עוד אני בהחלט חי, המכתבים האלה מייחסים לכם הרגשת אושר".

נספח חוקרים חלוצים כדוגמת אלו שינו אחר אמא אדמה ומגיע לדירה ששמם ייזכר.