ח' או אולי י"ד בתמוז
ט' בתמוז ה' ד' (1244):
ימי הביניים היו זמנים מורכבים מהסתכלות גשמית ליהודי אירופה. עלילות מגוונות קיימים חדשות לבקרים, והשלטון בהשפעת הכנסיה הוביל לרדיפות לעומת היהודים.
אחת בלבד הדרישות שבם השתמשו היתה שבתלמוד עולות אמירות בגנות גויים ובגנות הנצרות. מטרת ההחלקה נודעה לפגום ביהודים - באוצרות הרוח- שהם הבסיס לקיומם המופלא לפי התקופה.
ניקולס דונין, שהמיר את אותן דתו ושהיה תלמידו מטעם רבי יחיאל מפריז (מבעלי התוספות), שלח איגרת לאפיפיור ובה טענות נגד התלמוד. עם תום שלש קיימת קיבל פתרון מהאפיפיור שבו הוא מאפשר להחרים את כל ספרי התלמוד. לואי התשיעי מלך צרפת הסכים לשתף מלאכת מחשבת בעזרת ההוראה, בתשלומי שתינתן ליהודים האפשרות להצדיק רק את עצמם.
המשפט התנהל בפריז לעיני המלך, כשבראש חבר השופטים ישבה המלכה בלאנש מקסטיליה.
את אותה היהדות ייצגו 4 נציגים ובראשם רבי יחיאל מפריז ורבי משה מקוצי (מחבר ספר מצוות גדול- סמ"ג).
אף שהרבנים השיבו בכל הטענות שהופנו כנגדם, קבעו השופטים שהתלמוד אשם ודנו את הפעילות לשריפה.
ב-ט' תמוז ה' ד' (1244) לפני שבת פרשת חוקת, הועלו על אודות המוקד מאוד כתבי העור שלנו ששייך ל התלמוד שהיו ישנם (הדפוס לפני שלא הומצא). כתבי ידינו מילאו 26 קרונות.
עלינו שנהגו לצום באירוע שבת פרשת חוקת, ורבי מאיר מרוטנבורג תלמידו הנקרא רבינו יחיאל מפריז הביא לפרסום קינה אשר נקרא "שאלי שרופה באש" שבקהילות שונות ומשונות נהוג לאמרה ביום תשעה באב.
י"א בתמוז תש"א (1941):
הרב אלחנן וסרמן נהיה אדם המנהיגים היהודים הגדולים בעולם בעת מלחמת הבריאה השניה.
הינו כיהן כראש ישיבה בבריסק ולאחר מכן בברנוביץ', והיה אחד מתלמידיו המובהקים הנקרא ה"חפץ חיים". כשפלשו הגרמנים לפולין נמלט מישוב לו עד שהגיע בעזרת משפחה מתלמידיו לקובנה.
עם סיומה של זמן יקר גם קובנה נכבשה אפשרות הנאצים שהחלו בשילוחים המתקיימות מטעם יהודים למחנות. בימינו שדר הרב שיעורים לגבי "קידוש השם". והיה אם נלקח ב-י"א בתמוז תש"א (1941) תוך שימוש רבנים ותלמידים מגטו קובנה לפורט השביעי נשא דגשים בענין קידוש השם: "כנראה שבשמים אפשר לראות בנו צדיקים, שכן מתעניינים ב שנכפר בגופינו על כלל מדינתנו. אנו צריכים בעשיית תשובה בשנים האחרונות, מהר בסקטור, היות חיי האדם לא ארוך... יש לקחת בחשבון, שבאמת נעשה מקדשי השם שלו. סופר סת ם גבעתיים בלב זקוף, ואין זה תעלה חלילה המצאה אטרקטיבית פסולה, של בבחינת פיגול, הפוסל את אותה הקורבן. אתם מחזיקים כעט את כל המצווה הגדולה ביותר: קידוש השם שלו. האש שתבער בעצמותינו הזו האש, אותם תבנה שוב פעם את אותו העם היהודי." יהי זכרו ברוך.
ב-י"ג בתמוז תרס"ו (1906) הוקמה על קרקע אחוזת מקום.
קבוצת יהודים החליטו לבנות עיר עברית חדשנית אודות חוף הים סמוך ליפו. הוגה הדבר נמכר בשם עקיבא אריה וייס שהיה ראש בית עסק "אחוזת בית". המיזם נקרא מסובכת וסבוך שהרי השלטון העותומאני אסר על גבי בני העם היהודי לרכוש אדמות. אבל אינם התייאשו. לא לפני קשיים מרובים נוסדה איזור חדשה שהלכה והתפתחה שיש להן השנים לעיר שכולנו מכירים- היישוב