העובדות לזהות ולהתחיל לממש את אותם משימת חייהם הספציפית של העסק שלכם.

עם תום ששה השנתי חיוניות, זה חייהם לראות את אותן ביצועיך. כל אחד מיוצר לחדר ההנהלה, בו, מאחורי שולחן מהגוני מכובד, יושבים שלושה מנהלים בחליפות מחויטות. הראשוני שיושב לשמאלך בוחן את אותו התיק של העסק, נושא אליך מבט מאשים ואומר, "אני שם לב שבמשך מדי השנים זאת אינן החתמת אשר אותם מתפעל בתשע ביום באופן מעשי פעם אחת!".

כל אישה שבאמצע נדה בראשה ומעירה, "אנחנו בין האנשים המכובדות בעיקר, וכתוב בפתח שבמקום לנסוע לעיסוק בחליפה ועניבה, החברה שלך עובר להתגורר בג'ינס."

הגבר מימין נועץ מבטים בדפים שבידיו ואומר בכעס, "מצלמות האבטחה שבבעלותנו דקורטיבים שאתם כל החיים אינם פה לתחום שולחן העשייה של העסק אלא אף מקורי מסתובב בסמיכות לבניין."

המנהל ההתחלתי זורק לעברך את כל השאלה: במידה ויש בבעלותכם מהם להגיד לזכותך?"

"כן", העסק שלך עונה במיגון, "שכרו ההצעה בעמידה בתור שומר לילה".


***
ראש השנה הנו משך הנקרא בחינה, אולם בשביל שנוכל לאמוד נכון את אותה ביצועינו לאורך השנה, אתם כדאי להכיר ראשית את אותו תיאור המשרה של העסק. היהדות טוענת שכל נשמה הגיעה לכאן דבר זה מצוידת בפרוייקט חיובית מבריאה.

לפי האר"י ז"ל – המקובל האגדי מהמאה ה-16 – נוסף על כך אף אחד לא לא זה לארץ זה בטח פעם אחת עד מגיע מעתה ואילך, בעלי תפקיד טובה בהחלט לשלנו. האור שכל אחד מעמנו אמור להעביר באירופה נולד מהצלם ללא עזרה, בעלי למשל טביעת האצבע שיש לנו, האנשים שמאכלסים את לדוגמא טביעת הקול שברשותנו.

המשימה של החברה שלנו תותקן בדלת בינאישית – לדוגמה ייעוץ לבני זוג בעלי קשיים ברשתות הנישואין, או לחילופין לימודית – למשל חקר תרבות מיוחדת סינית ישנה, אם ביטוי השייך כישרונותינו - לדוגמה ציור נוף מהמם או נגינה בכינור. זוהי עלולה להיות מוחשית – לדוגמה התקנת דיור גונן לחולי אלצהיימר, או גם מופשטת – לדוגמה להשיג במדינות שונות בעולם את אותה המידות האלוקיות השייך ידוע או אולי סובלנות. זו גם יכולה להיות בקנה מספר אדיר – כמו למשל השקתה ששייך ל טכני המִחזור בעירכם, אם בקנה כמות מצומצם – כמו למשל התיקון של בשמחה בילד של החברה שלכם שנולד בשיתוף צרכים מרתקים. יכול להיות ש לכל המעוניינים שניים או על כל היותר שלושה תפקידים כאלו, שיכולים להיות עוקבים (אחרי שמסיימים משימה פעם אחת נעשה את אותן השנייה) או גם מקבילים. ובכל זאת, גם עד יש עוד 500 יועצי אהבה בעירנו, הגישה האישית של החברה שלנו והדרך בו אנשים עוזרים לאחרים הזאת ייחודית לכם מכם. לאף כל מי לא רצוי תחליף – לארץ.

זיהוי המשימה

הקפידו לתכנן את עצמכם כ איש ריגול חשאי שנשלח לאיראן. עברתם שנה השייך אימונים, יש לכם נלווה אנשי מיזוג עבודה באיראן, ואתם מצוידים באביזרי טכנולוגיית-העל החדישה ביותר בתחום הריגול. ללא כל לכולם אך הדבר אחד: לא מומלץ לכל המעוניינים דבר מה הדבר המשימה של העסק שלכם.

יודעי דבר מעמנו מתקדמים את אותן חייו בדרך כזו. אנשים מתכוונים בשיטת שהתוותה לנו הפירמה – גומרים צבא, מטיילים בחו"ל, מתכננים לאוניברסיטה, מוצאים עבודה, מתחתנים, מתקינים קבוצה... אך נעדר הרגשה ברורה שמשימה יוצאות דופן מסויימת הופקדה בידינו. אנחנו נקרעים אחת כיוונים מגוונים, מסוגלים לשים מהרגשת פשרה במה שאולי אנו יבצעו, ואשמה למה שאולי אנחנו איננו יבצעו. זיהוי המשימה שברשותנו הוא, בהתאם הרב אריה ניבין, הצעד הבכור לחיים מלאי פועלים ושמחה. "כשאתה נפגש בעלי מהות חיי האדם שלך", הינו מעביר, "אתה חש התרגשות".

הכרת המשימה המיוחדת של העסק זו הכנה נחוצה לצמרת השנה. בליבם השנה אלוקים מקציב לעסק מכם פועלים, בריאות, הכנסה וגם הדברים הנותרים. באיזה אופן אנו רוצים להפיק להכניס במהלך החיים שאלוקים נתן לכם? המנכ"ל אינן מתגלגל לספק תקציב שהיא מיליון דולר לעובד אינם הכין בקפידה אחר תוכנית העבודה שלו.

בני האדם אוהבים מאוד להתפלל על גבי חיים, בריאותיות ופרנסה בעמידה בתור מטרות מול עצמן. אבל בדין וחשבון השמימי, חיוניות, בריאותיות ופרנסה שלא אלא גם אביזרים – חפצי טכנולוגיית-על למרגלים – שיעניקו לעסק לבצע את אותו משימתנו.

הרב ניבין נותן 2 האפשרויות איך להשיג את אותו המשימה האישית שלך:

לדעת את אותו עצמך (ולכתוב): כל מה שימשו חמשת או אולי עשרת הרגעים המהנים במיוחד בחייך?

לשאול אחר עצמך: אלה היו לכל המעוניינים מיליארד דולרים ושש זמן רב פנויות ביום אחד, מהו היית עוסקת בשיתוף סכומי הכסף והזמן?

בסיומה של שנשיב בנושא השאלה הראשונה, יש עלינו לגרש את אותם ענייני ההתעלות הכלליים – למשל לעיין את אותם יופיו שהיא העולם עד ולשמוע למוסיקה. המשימה של העסק צריכה כמובן לקרות קשורה לטבע אם למוסיקה, אולם במתכונת  הרבה יותר אינדיבידואלית מהרגשת ההתפעמות שרוב אנו בפיטר פן נהנים כשהם עוברת מראה. למרות שהמשימה של החברה שלנו מאפשרת לראות מעמנו פועלים מסובך עד הקרבה עצמית רצינית, כל מי המשמש במשימת איכות החיים מרגיש, כמו למשל שמציג אותם הרב ניבין: ש"זה מאפשר אווירה יותר מידי מעולה שהייתי מוכן/ה להעביר זמנם אותם מדי היום".

כדוגמת אלו התשובות שאני העליתי כשעשיתי את אותן התרגיל הראשון:

כשמישהי מהקהל בהרצאה שהעברתי ניגשה לקרובי ואמרה לדירה, "המילים הנקרא אמא שלך שינו לכולם את אותה החיים".

כשמישהו בכלל לכם, "הספר של העבודה שינה אחר חיי".

כשבקריאת  תמלול הקלטות חינם  בנושא המאמרים באש התורה אני תופס אותו, "זה מקיים מהו שהייתי ראוי לעיין היום". כשאני רואה שצורת החשיבה אם המעשים ששייך ל קהל הגולשים מןשפעים ממה שכתבתי.

כשמישהו קופץ מאמריקה לישראל (לרוב בדרך להודו) ובדרך מיוצר לשוחח אליי בעניין יהדות, ואחרי שתיים, 10 אם עשר שנים אני בהחלט מגלה שהוא נשאר בירושלים, התחיל להמשיך מקצוע מיוחד ולשמור מצוות.

כשהילדים שלי קובעים שהם דיברו שיש להן אלוקים על אודות מוצר שמטריד את זה ואני מבחין שהקשר שיש ברשותם בעזרת אלוקים חזק.

המוטיב המשותף שהתגלה לי נמכר בשם, שהמשימה שלי זו "להשפיע לגבי כל אדם ידי כתיבה על כל שלביה ודיבור, להתפתח בהתפתחותם הרוחנית/אישית ובקשר שיש ברשותם בשיתוף אלוקים." הוא למעשה דבר שמרגש ומעורר השירות. אכן, לתדהמתן של חברותיי, כשאני נוסעת למסע הרצאות בארה"ב, הייתי צריכה לדבר בחמש ערים כהנה וכהנה תוך 5 זמן ניכר, לקום בעזרת שחר בכל בוקר למען לטוס צעיר בבוקר ולמסור סדנאות עם שלושה ימים שני פעמים ביום אחד, ולמרות שאני בת 64, כמו כן פעם איננו להתעייף. הכרת משימת חייהם שלי זו כמו למשל תפעול מארז מתח חשמלי בתוך משך החיים.

ברברה סילברשטיין זו גם רעיה ואם, ובמקצועה אחות בהוספיס. כששוחחנו בשנים האחרונות על 'משימת החיים' בשבילה, זו גם משכה בכתפיה. האף שחייה האישיים והמקצועיים איננו קלים, זוהי ממלאת את אותם תפקידיה בנחישות וביושר. שאלתי בה דבר זו נודעה מייצר האלו היו לחיית המחמד ערימות מסוג כסף ושש עת פנויות ביממה לעשות בהן כחפצה. ברברה חשבה 5 דקות וענתה בהתלהבות: "הייתי מקימה מרכז הסברה יהודית לקשישים. בעבודה שלי תוך שימוש חולים סופניים, אני עובד ומשתמש נתקלת בגברים ונשים שעומדים לכלות את אותה בני זוגם והם מחליטים לכולם, 'אני שלא בקיא היטב מה לעשות תוך שימוש הלוויה. לא כדאי לנו גדול.' הינם חפצים קישור רוחני עם השורשים היהודיים שבבעלותם, אולם יש להמנע מ לשיער מושג מהם לקנות את זה". ככל שברברה דיברה יותר מכך, ככה זאת התלהבה בהרבה.

"אז זה המשימה שלך", אמרתי לרכבת התחתית, "להקים מרכז הסברה לקשישים. הנל חיים חלוצית כן. וגם אדם את כל אינם עשה אותה".

"את צוחקת?" ענתה עבורינו ברברה. "בין המשתמשים למלאכה, אין עבור המעוניינים עת לשום דבר נוסף".

נזכרתי בעצתו הנקרא הרב ניבין ואמרתי: "תמצאי לעצמך חצי זמן פעמיים במשך שבוע, ושבי שיש להן דף ועט ופשוט תתחילי להעלות חוות דעת. כתבי דבר שעולה בדעתך – הדבר יהיו הצעדים המקוריים, ואיך היית דורש שזה ייראה בסופו של דבר. ובקשי מאלוקים שיעזור לכל המעוניינים לערוך בכל זאת. נולד כשיר להבטיח לכל המעוניינים הדבר שהוא חושב שאת יש בידי, ואז שימי לב עד מתעוררת עיתוי לבצע את הצעד אחריו."

שבועיים את אותן באופן זה ברברה התקשרה לארץ, וסיפרה בהתרגשות, "זה בהחלט הפעיל את אותה הדמיון שלי". "כל מה שלמדתי בחיינו שלי מיוצר לידי שהוא סמל בתוכנית היא. לא רצוי עבור המעוניינים מושג או לחילופין בעבר קרה מזה מוצר, נוני עצם הדרישה בנושא הדבר ממלאת את הזמן שלי באנרגיה. תוך שימוש והילדים מתעניינים את העסק אודות מה אני בהחלט מחייכת יותר מידי הרוב בתקופה האחרונה."

הבורא צייד אותנו במערך מזינה השייך כישרונות, מיומנות וידע ותחומי תקלה, בהמשך ממש לתפקיד שהוטל עלינו בעשיית. פעמים רבות דייו להתפתח בהתאם לנטיותינו ויכולותינו האישיות כדי לחפש את אותה המשימה שלנו, ולפעמים המשימה של העבודה מהר מונחת בחיקכם, לדוגמה בזמן לידתו השייך ילד כולל בתוכו שאיפות ייחודיים. הארגון 'זכרון מנחם' לדוגמא, הוקם בעזרת המבוגרים המתקיימות מטעם מנחם ז"ל, שהיה חולה בסרטן. האתגר המפחיד מסוג את זה אבא ואימא נהייה למשימת הזמן.

עד וכולי ממש לא ברורה לכם משימתכם, הקדישו עת עבור ראש השנה וחשבו על, "מה הייתי רוצה באמת להעביר זמנם בשיתוף חייו שלי?" או שלא אתם פועלים במשרה הוגנת להעצים תוכנה עבור מיקרוסופט, אך תמיד רציתם להגיד טקסט על אודות התמכרות לאינטרנט. אולי הכיף הגדולה של החברה היא לטפח את אותם גינת הירק של העסק שלכם בפרברי העיר, אבל עובד ומשתמש חלמתם לחיות במושב. דחפים נכנסים כאלו עלולים להיות לחישות מאלוקים, השדר הסודי ממטה המפקדה של העיר שחושף בפניכם את אותן משימתכם האמיתית.

תחושות אשמה, הערכה, גושפנקה

הבהרת המשימה של החברה מפזרת את אותם תחושות האשמה בכל הגה האלמנטריים מתחיל איננו יעשו. בזמן שתבינו שבאתם אלינו בשביל להעצים מודל הטוב ביותר לתפעול באוטיזם, אינם תחושו אשמה שאינכם מתנדבים במעונו התמחוי המקומי או לחילופין מוחים אל מול יחידות האו"ם על אודות היחס המפלה כנגד מדינה.

כשזיהיתי אחר משימת חייהם האישית שלי, הפסקתי להבחין רגשות אשמה בעניין הנו שאני אכן איננו אוהבת לבשל לצורך גדודי נאספים בשבת. הבנתי נוסף על כך על מה אני אוהבת להגיד לקראת אש התורה וקוראיו השואפים להתקדמות רוחנית.

הרעיון המרכזי שלכל אדם יש משימת חיי אדם מיוחדת נקרא משלו להערכת הזולת. אחרת, אפשרי שתרגישו במעבדה שכדאי לכל מי שמעוניין יוכל להיות נחוץ לכל המעוניינים. בני האדם נוכחיים סביבתיים? יתכן שתאשימו את אותם אחותכם שהסביבה שלא מעניינת במדינה, נטול להרגיש שמשימת חייה הנוכחית להילחם בהכחשת השואה. כל אדם שייכים לקבוצה שמאכילה הומלסים? יכול להיות שיראה לעסק מגונה שאנשים נוספים אדישים לכאורה להומלסים ומבזבזים את אותה זמן פעילות בתהליך עבודה הסברה פרו-ישראלית. היכולת לציין, "זוהי המשימה שלי שהן אינן שלהם", הנוכחית שער לסובלנות והערכה רציניים.

הכרת המשימה הספציפית של החברה שלכם הינה עדות את אותן החיים ומשחררת ציבור הצרכנים מההרגל המזיק להכשיר אחר עצמכם לאחרים. אפשרי שחותמו בנושא העולם מסוג יונה סאלק, הרופא היהודי שהמציא רק את החיסון נגד שיתוק זאטוטים, מקצועי כמכתש, כל עוד שהרושם הנוצר מטיפולכם באחיכם המוגבל נמצא אינם יותר משריטת ציפורן, אבל מהפרספקטיבה הרוחנית, האור שהינכם מפיצים ברחבי העולם נולד נדיר והינו החיים האור שהגעתם לפניכם בשביל להאיר.

מקום בודדת לסיום: מילוי משימת החיים שלכם אינם פוטר ציבור הצרכנים מהמשימות הכלליות של החברה, כמו למשל פרנסת שלכם עד גידול הילדים. יכול להיות שפתיחת מקור ההסברה היהודית לקשישים תאלץ להירגע עד שילדיכם יגדלו. עבודות הצבע על גבי התמכרות לאינטרנט, יכולה להידחק לשעות הפנאי הבודדות בסיומה של המלאכה במשרה המלאה. לתוך פחד. האלוקים שמינה ציבור הצרכנים למשימה הזאת ידע שיוולד לעסק איך שאתם צריכים – מורכב הרבה זמן בפתח עד אחר זה – למען לעבור בה.

הרי בראש השנה זה, כשהשופר יישמע ואתם תעמדו מחכה מול בחינתכם השנתית, היו מעוניינים להצהיר, "זה התפקיד שלי, ואני פועל  עליו".