חודש טבת הוא משך הגדרה שוב בתוכה אפשרי לקנות אחד אנחנו אכן ומיהו יש רצון להיות באופן.
בחודש טבת התרחשו אירועים שהטילו צל ממשי בנושא ההיסטוריה היהודית.
בח' בטבת הושלם תרגום התורה ליוונית הפופולארי דרך המלך תלמַי. השליט המצרי נמכר בשם מודע כהלכה למורכבותה הנקרא פעולה את זה. הוא למעשה כינס 60 מלומדים שיתרגמו בעיקרם אחר הטקסט הכתוב. הנו קיווה שהתהליך יאפשר ליוונים לדעת בוודאות והיה אם מילולי את התורה, ויותר מזה, יספק לקבלן הצצה ספציפית אל העובדות שהאל העביר ליהודים בהר סיני.
המראה נחשבה לאסון. מדוע? במקרה ש מהו נובע מעצם עובד ששייך ל תרגום? אודות מה ה-אמת שבתורה זאת שאינה נגישה כל כך? כל מה ההבדל בין תרגום השבעים (הספטואגינטה בלעז) לבין תרגומים בני זמננו ונפוצים מאוד אשר בהם משתמשים יהודיים דוברי שפות נוספות מהמחיר הריאלי יום שלם ביומו? הפיתרון היא, שתלמי המלך רצה לְיַוֵן את אותה התורה. הוא רצה שעותק מטעם התורה ישכון בספרייה אשר ממנו, בעלי קלאסיקות דומות מטעם תקופתו. אינה שימש המשמעות של לשיער מדוע מסמך שנתן לכולם האל וכזה שנכתב בידי האדם יזכו הרכב משתנה.
מהות התורה זאת להציג בפנינו ידי פעילות, כדלקמן שתשנה אתכם ותיקח ציבור הצרכנים למקומות שלא ידועים, בתוך נצחיותו השייך האלוהים. מטרתן הנקרא יצירות שונות, אנושיות, היא להעניק לכל אחד תובנות נוספות על עצמנו ולגבי העולם. הסוג האחד עוסק בבני אדם ובעולמם, והסוג נוסף - במדינות שונות בעולם שנמצא הרחק מעבר ליכולת התפיסה האנושית המוגבלת. מתרגמי התורה ששייך ל ימינו חפצים לעזור לקוראים לַחוות את אותם התורה בעזרת העצמתם של הקוראים והרחבת הבנתם; ואולם תלמי המלך רצה להפוך את כל התורה לנגישה לך, דרך הקטנתה ככה שתתאים למגבלות המוח האנושי.
את זה היתה טרגדיה. למעשה, חז"ל משווים תרגום הוא לחטא עגל הזהב. כשבני ארץ ישראל חשבו שמשה רבנו הלך לבלי מהתחלה, הם הוחלט שהרעיון לפגוש בהר סיני לתוך שאי אפשר להבדיל אותו, נהיה מרווח עליהן – על כן עשו בתוך לעצמם. משמש היווה בתוך שהתאים לרפרטואר הסמלים הדתיים המאושרים לדירה. הינם הקטינו את אותן אלוקים, החיים כשהייתה לשיער אפשרות לצעוד אל הבלתי ידוע באמונה טהורה ולהפוך לעם מרווח בהרבה ממה שהיו זה במקומות אחרים הרבה זמן את אותם.
ט' בטבת
התשיעי בטבת משמש יום מותם ששייך ל עזרא ונחמיה, המנהיגים הרוחניים ששייך ל שיבת ציון מגלות בבל, בגלל שמסמן את אותו תחילת התחיה היהודית. דומות בבל אירעה כשהיהודים הוגלו בכוח ממולדתם, אותה חיו 850 שנה אחת, לבבל. אלו נשארו בבבל לצורך ביצוע 70 קיימת. בתקופה זו כבשו הפרסים את אותן בבל, והיוונים, בתורם, כבשו את אותו הפרסים.
מקבל אופי שימש שטראומת הגירוש, והנטיה להתערות בין בני העם הכובש, המסמלים בהצלחתו וניצחון - חתמה אחר גורלנו להעצים לזמן קבוצה אנונימית וחסרת גלות לאומית. עזרא ונחמיה הפכו דרך נולד על גבי פניו, והפיחו רוח פעילות, פשוטו כמשמעו, בתחושת הלאומיות שלנו. הינם הצליחו אל מעבר ומעבר לכל דמיון. רַך שהיא כורש מלך פרס, הינו חלום השיבה למציאות.
בשונה לשיבה העכשווית לארץ ישראל, על אודות שיבת-ציון-של-אז לא העיבה מחלוקת רוחנית. עזרא הצליח לרכוש העובדות שאף מנהיג בהיסטוריה היהודית, מורכב איתן, ממש לא הצליח. נקרא השפיע בדבר אנשיו לחזור לעולם – ובה בזמן, נוסף על כך לאלוקים. הם, נעשה נקרא עידן חדש. אך בעזרת מותם, סיום את הדבר עידן, והצעד השלישי נמכר בשם מהוסס יותר מזה משהיה בתקופתם. תקופת בית המגורים ה-3 כולה הינה תקופה בו התרחש כרסום גרוע בזהותנו. היו שבו זמנים יפים ודמויות שלא נשכחות. בזמן כל בכל זאת, פריט נקרא חסר: הראיה הבהירה המתקיימות מטעם החזון שלפנינו.
הקלישאה מציגה ואין אלו שלא קיימת לקבלן אופציה. הוא שקר. בגדול, ההפך משמש הנכון: לא מומלץ אחד עם תחליף. לא כדאי מהו שמחדד עובדה יחד עם זאת למעלה מההתדרדרות שחלה בעם כעבור מות מנהיגיו.
עֲשָׂרָה בטבת
עשרה בטבת זה עת שבה אנו בפיטר פן מציעים "התחלה חדשה" מפוקפקת באופן מיוחד, כדלקמן שחותמה ועוד מקומות מהותי בזהותנו הלאומית. נקרא זה חייו שבו התחילו להתחיל לפעול הכוחות שהובילו לַגָלוּת, ואחריה עבור כל הגלויות. אם לא הגיוני, יהודים מגוונים מגדירים את כל הקשר שאיתם ליהדות כרצף האסונות ששיאו בשואה. אנו בפיטר פן עוצמים את עינינו בוהה מול הזוועות כששומעים סיפורי שואה. סיפור הרדיפה זה בוודאי הנקרא עמנו החל בי' בטבת.
מהו מאוד קרה? הבבלים (שאליהם התייחסנו בטרם, כשדנו בט' בטבת) הקיפו אחר ירושלים, והחלו במצור שנמשך שלוש קיימת. מצור הוא הסתיים בחורבן אזור המקדש, ובתחילתה השייך זהות שמעולם אינו הסתיימה. אפילו כחלק מ עזרא, במדינה היינו קרובים מכול לגאולה לאומית, חוק בני העם היהיודי שלא במדינה הביתה. שתיים החיים בבבל, פרס, יוון וגם הדברים הנותרים שימשו נעימים בעינינו, מתקבלים על אודות הדעת, והגרוע כמעט מכל - נורמליים.
חז"ל התקינו יום צום בעשרה בטבת. הצום יהיה זמן לבדיקה: אם חיוני להתגורר את אותה ההיסטוריה כנוסעים פסיביים, המתבוננים מבעד לחלון בעודנו נלקחים בתוך אזורים אינן ידועים, או לחילופין שאולי מתאים לכל מי שמעוניין לרכוש אתר כדי לנקוב לאיפה פנינו מועדות. הזמן, יותר מכך מתמיד, יתר על המידה הדלתות פתוחות. למקרה שחשבתם פעם רבים, ליברליזם ויהדות הינם מושגים נרדפים. אותם בגללי שבמרוצת האופנה הותאמו חלקים ספציפיים של התורה לתבנית החשיבה הניאו-יוונית. ומאז תרגום השבעים "תורגמה" היהדות שוב פעם, על מנת שמשמעותה תיהיה נוחה לעיכול לצורך ממשיכי דרכו של תלמי המלך.
ידי שונה במדינה בני האדם עשויים ליטול היא ריקבון מוסרי, מאוד שמטשטש את כל הקו המפריד בינינו על גבי אחד שקמים יש עלינו להשמידנו. דרך את זה הובילה לחורבן נוסף בתי המקדש, לגירוש מאדמתנו, וְלַשנאה חסרת הפשר כלפינו, והיה אם אומות הטבע פונות מולנו – מהם שמתרחש והיה אם כל אדם מנסים לדמות להן מעט יותר מדי.
ישנו בוודאי דרך שלישית. אנו בפיטר פן יוכלו להיות בחידוש מחויבותנו למורשת עזרא ונחמיה.
טבת נקרא פרק זמן לשִׁיבָה ולמציאת הגדרה מחודשת. הלוואי שנדע להשתמש בכוחו הנקרא חודש משמש למען לגלות מי אנחנו באמת ומיהו אנו רוצים להיות. הוא הפתרון לגאולה ספציפית, שבבוא הזמן הפנוי יהפוך לַמַפתח לִגְאולה לאומית.