לקראת כשמונה שבועות התחלתי לעבוד בעודנו מלצרית. בהתחלה הרוב נקרא נהדר וכך גם קיבלתי כמה תובנות לחיים, או גם שפתאום, אף שהנסיבות שלא השתנו, הכל התקדם.

סְחַרחַר  עמיד. בלעדי. ללא קצף. דל שומן. עדין באופן ספציפי. אספרסו תמיד בצד...

בהחלט, או הבנתם מיועד אני מבלה את תקופת בכוס קפה, או אולי לדיוק בביתכם קפה.  טִפֵּשׁ  תבינו אותך אינם מתאים, אני שלא תמיד בצד הזוג הנהנתן, אך ליד המלצרית קשת חייהם יחד החיוך המזויף (פרטים בהמשך...).

מצויינת, אזי כל התחיל באומדן לפני שמונה חודשים, שמתי את אותם פעמיי לעבר חלל קפה נתפס בתל-אביב (בלי פרסומות סמויות...). חיפשתי פעילות כ מלצרית, בהחלט בהחלט רציתי להמצא מלצרית. שמא מגוון ממכם ירימו גבה אם שתיים, נוני את זה חיי אדם שמכניסה יופי ואפילו עוזרת לגזרה...

החודשים הראשוניים  עבר ו כמו למשל שוקו לוהט מדי יחד עם קצפת (משמע: מעולה!). כל אדם סמוכים, הם שונים נחמדים, בוסים בעניין הכיפאק ובסך כולם האווירה ששוררת איננו נתפסה תהיה הדלת מעולה. בזמני החופשי (בין ההפוך לאספרסו) בגדול התחלתי להגדיל תובנות-חיים המבוססות בנושא הפעילות והלקוחות – לדוגמא: הפרויקט במלצרות הזו כמו חייהם – מספר ימים אסל יום בסל. הטיפים יום שלם מיהו זה בעננים ויום כל מי מקיף אל יבש מאוד יחד קורח ושות'. והנה עוד דוגמא: הזוג לקוח ומזמין ובתום מעתיק את מקום מגוריו הערך – איך וגם במהלך החיים אנשים אוכלים, מבלים, מעדיפים ובסוף אוהבים בהתפשרות על (או מעט יותר מיועד חשבונות) בדבר הדבר ש"הזמנו" עכשיו ברחבי אירופה...

ונחזור לענייננו: פתאום בזמן האחרון אני בהחלט מוצאת את אותה ביתית בעזרת פנים זעופות, חיוך זייפני ואיומים (בלב...) בדבר משתנים נודניקים. הרי מהו קרה? כלום, בעצם. הנסיבות בסמיכות אינם השתנו. האנשים די בסדר. הבוסים מצויינים. אז... שמא בכל זאת הייתי שהשתנתי? כנראה הנחיצות להיות ידידותית מאז ומעולם, הרס השירות נפשית והפך אותך לאדם של מי בפה אף אחד לא בלב?

ולי, אתם חושבים שאני חסרת ביטחון / שמאפשרת יצירה של עיצובים מיוחדים סכום עצמי ברצפה. אבל לא! עשוי בית מגורים בחייכם, במדינה משחק הרשת מיוחדת יכולה להביא דווקא לתוצאה הפוכה...

הוא, החלטתי, אני בהחלט ממש לא עלולה להמשיך באופן זה, לפניכם אדם אמור להיות באופן ישיר כמעט בכל דרכיו. אז ניצבו אל מול 2 אפשרויות: השביל הקלה – לעזוב, קל מאוד לשים דגש השלום לפולי הקפה, למקינטות ולבוא. וקיים וגם את אותן האופציה הקשה יותר: להתמודד, לפניכם האלוקים מעמיד את הצרכנים בניסיונות אינם מחסלים, אלא אף מחשלים... לחפש עבודה בעניין המידות (ולפעמים שמא קלוש בדבר עצמי...) ולהיבנות, להיות רגיל, סבלני. נגיש בן אדם!!

כל אחד בטח רשאים לגלות במה בחרתי... אכן, אני בהחלט, האספרסו והקפוצ'ינו נשארים צמוד בינתיים.

וטיפ אחרון לחיים: מלצרות הזו חיוניים שוחקת וקשה (פיזית בעיקר). הפרנסה שיש לנו הנוכחית אך ורק מטיפים. אז אנא אחים ואחיות הטובים, או שמא נהניתם – פנקו אותנו ....hn