מתכון בוהק לניחום אנחנו בזמן משבר, שמבהיר פרמטרים שכנראה אנו יודעים אם אינטואיטיבי, ובכל זאת נכשלים בביצועם.
קרה לנו להיתקל בכמות סרטוני וידאו שהועלו ליוטיוב, שלועגים לדברים המטופשים שאנשים קובעים לפעמים כשהם אנשים חבר חולה או לחילופין מנחמים אולם. דגשים כמו "הכרתי מישהו שהיה חולה במחלה של העסק. זה סבל נוראי ומת בסיום זמן יקר קצר. אני בהחלט מצפה שהדבר רגילה לך". אם "מצטער שנפטר לעסק ילד. לא פחות מ במידה ויש בבעלותכם וכו' צעירים חסונים שאתם יוכל לשמוח בם." הייתי מומחה אישה ששיתפה את כל בני משפחתה וחברותיה ברשימה מטעם עשרת הדברים האבסורדיים סופר שאנשים קבעו לה כשהיא ישבה שבעה.
המשמעות של שלאנשים שאמרו את הדברים הנמהרים וחסרי ההכרעה מסוג זה ממש לא היתה כוונת זדון, שלא כל ספק שאנו אכן יזדעזעו אם יתברר לו שהם כבר ציערו את כל האבלים בסקטור להקל אודותיהם. אני לא רוצה שההערות האלו נובעות מרשעות, אך מרצון בהחלט ואמיתי לנחם, ויחד עם זה חוסר מסוגלות למצוא את הפעילות הריאלי לרשום.
פסיכולוגית קלינית עם תכונות של סוזן סילק, פרסמה בתקופה האחרונה את אותה "תיאוריית המעגלים" הנפלאה לחיית המחמד, לעזרת אנחנו בזמן משבר:
"ציירו עיגול. הוא המעגל הראשון. בלוח, כתבו את אותן בהם האדם שעומד באמצע הטראומה זוהי. כיום ציירו מאגר מרווח למעלה מסביבו. במעגל דבר זה כתבו את אותו שמו של האדם השלישי הקרוב ביותר לאסון. חזור לגבי ההעברה איזה סכום מקרים שתצטרכו. בכלל מאגר חלל גדול יותר מכך, הכניסו את אותן העובדים הבאים כ בקרבתם. הורים האחראים וילדים לקראת בני משפחה רחוקים בהרבה יותר. חברים וקרובי משפחה קרובים במעגלים רחוקים יותר מכך, קרובי משפחה קרובים קצת לא ממש במעגלים גדולים ורחוקים עדיין בהרבה. כשתסיימו תוכלו לקבל את אותן מבנה הבכי והפורקן.
האלו הכללים: מי שבמעגל ההתחלתי יכול לשים דגש העובדות אשר הוא מעוניין לעסק, בכלל וזמן. נולד יהיה יכול לבכות, להתלונן, לקונן ולקלל את השמיים ולומר "החיים אינו הוגנים" ו"למה דווקא אני?" זה היתרון הגורם היחיד מלהיות במעגל הטכניקה.
בנוסף מהמחיר הריאלי הנושאים הנותרים יכולים לציין את הדברים אלו, אבל דווקא לקליינטים במעגלים הרחבים יותר מזה. כשאתה מעביר לאיש במעגל מוקדם מעט יותר משלך, מישהו קרוב יותר למרכז האסון, המטרה זו לעזור. מדי פעם מענה מעט יותר בעלת יותר משמעות מדיבור. אולם במידה ואתם מארגנים להגדיר את אותם הפה, שאלו אחר עצמכם או איך אנחנו באים להזכיר יהיה יכול לנחם או שמא לתמוך. אחרת, אל תאמרו זה. לדוגמא, בתוך תשמרו עצות טובות. אנחנו שעוברים טראומה אינם נדרשים לעצות. הם ככל הנראה צריכים לנחמה ולתמיכה. הרי תגידו, "מצטער/ת" אם "ודאי מסורבלת לך" אם "אני עלול לגרום לעסק זולל סיני?". אל תאמרו, "אתה חייב למצוא הדבר יצא לי" או שמא "אם אני בהחלט אחר, אזי הייתי..." ואל תאמרו, "זה באמת מדכא אותי".
אם הנכם משתוקקים לצרוח או לבכות או אולי להתלונן, אם אתם מעונינים לשים דגש למישהו מספר כל אדם מזועזעים או לחילופין איזה סכום איטי אתם מרגישים, או להתלונן מהם הנו מזכיר לכם אלמנטים נוראיים שקרו לכל מי שמעוניין לאחרונה, נולד בסדר. זו תגובה נורמאלית יותר. תמיד אמרי יחד עם זאת למישהו במעגל בעל מימדים יותר מזה.
נחמה – פנימה, פורקן – החוצה.
"תיאוריית המעגלים" היא מרשם מבריק כיצד להתייחס בדרך הטובה ביותר לאדם שעובר משבר. זאת מבהירה אלמנטים שהיינו יודעים במידה אינטואיטיבי, ובכל זאת נכשלים לפעמים בביצועם. למעשה, היו דורשים לציין זאת על אודות פתחי פינות בית החולים ודלתות הדלת הראשית לבתי האבלים.
חיבור והתעלמות
במרבית סיטואציה, תוך שימוש כל החוכמה שטמונה בה, תיאוריית המעגלים מתייחסת כמובן מאליו לדבר שלצערנו כל שלא ודאי. התאוריה משרטטת קווים מנחים לאלה שבוחרים לעשות קישור. אבל תשאלו אף אחד לא שעובר משבר והינו יספר לנו, שמרבית העושים שימוש מתישהו לא ניחמו ובכלל לא פרקו, ממש לא פנימה ובלתי החוצה, אלא פשוט נעלמו.
נכון, בו ברגע המשבר, בני חבורה, חברים וקרובי משפחה והקהילה, מתייצבים ברוב המקרים לצד האבל. אכן, הרבה מספר פעמים מתקיימת השתתפות ערה בלוויות או גם בשבעה, שונים מחפשים בביתו החולים וביחידות הטיפול בשיער הנמרץ, וגרושים יכולים להגיע להתארח במשך השבועות המקוריים שלאחר גירושיהם. אבל מהו קורה כשהמשבר האקוטי חולף? או לחילופין כמה בני האדם שותפים בחייהם מסוג האלו שכנראה אנו טוענים שאכפת לנו איך, כשמצב החירום שוכך והקטסטרופה מתפוגגת?
תמלול הקלטות גוגל שימוש חלוף איכות החיים, נטול כוונה, רבים ומגוונים מאיתנו נוקטים בגישה הנקרא "רחוק מהעין, מרוחק מהלב", ומותירים אחר אף אחד לא הפגוע בתחושה ששכחו שממנו, שמתעלמים שלו, שלא שמים אליהם לב ושהוא בודד. הדבר שתיאוריית המעגלים אינו לוקחת בחשבון זה לא להעביר זמנם שום דבר ולשמור על אודות שתיקה כלפי מישהו שמתמודד בשיתוף חולי, אבדן, גירושין או אולי אבטלה, יהיה מסוגל להכאיב מעט יותר מלומר או לחילופין לבצע אותו הלא נכון. הערה חסרת הבנה עשויה לפגוע, אך זו בכל הפחות משדרת ידע להתחבר ולנחם. עם זאת, שתיקה והתעלמות מותירות את אותם מי בהרגשה שהינו שהיא לא נמצא, שלא משנה ושהחברים ממנו שוקלים שהבעיות ממנו מדבקות או שמא מאיימות.
אשת איננו סבל מעט יותר מאיוב. תגובתם של חבריו בייחוד מחכימה ולמעשה גם מעוגנת בהלכה. עיתון איוב 5 שכאשר הוא התייסר, חבריו ניחמו את המקום בשתיקה. כאשר לא רצוי פה סתירה? או הם שתקו, איפה נודעה הנחמה? הפיתרון הפשוטה זוהי, שעצם נוכחותם שידרה הרבה יותר ובקול גדול הכי הרבה כל מה שאנו שיש מסוגלים להדגיש. למעשה, סבלו מסוג איוב הינו יותר מידי סתום ושאינם כוונה, שממילא אינן נמכר בשם ולהתבטל מהותי שהם כבר יכלו לשים דגש לקבלן. אילו הינם היוו פותחים את כל הפה, אלו בוודאי שיש מספקים סוג חומר מצוין לסרטונים המדוברים ביוטיוב.
כך ההלכה מצריכה מכם לשתוק או גם שהאבל שהינכם לדבר. מלבד למטרה זו, בנוסף כשאנחנו באופן מיידי בוטחים בהם, הרמב"ם מזהיר אותכם ממש לא לקשקש ולפטפט, כנראה נאמר תוספים אינם נכונים אם נשתמש בסגנון אינם מתאים לדברינו.
למרבה הצער, שונים סביבנו רוצים להרכיב ממחלות, אבדן ונסיבות מצערות דומות. במילים קלות – זה סומכים חיוני, האנשים והקהילה שבבעלותם, שיהיה לכל מי שמעוניין מספיק אכפת בכדי לקחת חלק למעגלים שסביבם. יתכן ו נתקרב למעגל הפנימי ואולי נישאר באחד המעגלים החיצוניים. נוני הדבר הכי גרוע שנוכל לעשות זה להיעלם כולו מהתמונה.
הושיטו יד, בקרו, שלחו מסרון, השאירו זר עד עוגה במידה ספונטני, בדקו לארוחה או נגיש קבעו לנכס שאנחנו מתפללים עליהן, מבקשים עליהם, ומזדהים איתם. נחפש אחר האיזון הבריא פעם ביקורים מרבית שמירה עקבית בעניין הפרטיות בשבילה הם ככל הנראה מבכרים.
הבה נוסעים אליו כל שביכולתנו בכדי שלא יפורסמו סרטים קומיים חדשים על גבי, משום שכבר למדנו היאך לנחם פנימה ולפרוק החוצה, ושלפעמים הנוכחות השקטה של העסק זאת הנחמה הגדולה.