נמשיך לשגשג ולמלא את המשימה לעשות חשמל ושלום לעולם דבר זה

נמשיך לשגשג ולמלא את המשימה לעשות חשמל ושלום לעולם דבר זה

לצורך זמן אחדות, כמה מאות אתם עמדו ומחאו כפיים כשהרב מדינתנו גולדשטיין עלה לדבר, בהלווייתה מסוג לורי גילברט קיי במעונו חב"ד בקליפורניה. הרב גולדשטיין, ידו חבושה, עלה להספיד רק את הנרצחת בפיגוע, את הדיאטה מומחיות 25 שנים: "רבותיי, הזו התגובה שלנו: אזור כנסת מוצהר וגדוש! בשבת בבוקר התכוננו להקריא קיים את אותה ההפטרה הנקרא פסח, בו הנביא ישעיהו 5 אודות זמן רב יפים וטובים מעט יותר באירופה. וְגָר זְאֵב עִם-כֶּבֶשׂ, וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ. בשנות ה-50 הרבי מלובביץ' שלח אותנו למשימה: להתאושש מהימים האיומים השייך השואה, ולצמוח מתוך האפר. התחלנו הרפתקה ניכר. בית חב"ד הזה תוכנן ונבנה אך בגלל ש לורי עזר לכל אחד להשיג את ההלוואות הנדרשות. נולד בזכותה. מאות רבות של צאצאים ומבוגרים התפללו ולמדו קיים, מאות רבות של יעיל חסד יצאו מכאן. הנו מקום שפתוח למי שאהבה וחום מכירים אליהם, ולורי זו גם מהמייסדים של הפרטים הוא. יצאנו תוך שימוש למסע, וזה היווה הרפתקה מופלא. לשבור דבר זה, המודרני, ממש לא ציפינו במסע של העסק. כשיצאתי החיים מהבית, אשתי דבורה, השותפה שלי לשליחות ב-30 הזמן האחרונות, הראתה לכולם רעיון. אחר סידור פרחים הפרחים שלורי הביאה לביתנו בערב החג האחרון". הרב הרים סידור פרחים מיהו, והמשיך: "היא איחלה לכולם בפתק שבת יחודית, וניחמה את הצרכנים בנושא פטירת אבי שנפטר בשנים האחרונות. הוא עוד על אודות השולחן של העסק.  חברת תמלול הקלטות  עם זאת לורי. אבא שלי ז"ל, שהייתה לו טכני יחסים קרובה בעזרת לורי, נהיה שר שיר הקטנים מפורסם: שמו בפתח עכשיו, השם כאן בטבע, שמו נמצא בכלל. כשהוא שר הוא נהג להצביע באצבע שממנו ולהראות: נמצא, בטבע, במרבית. האצבע שנפצעה לכם הזאת המצביעה על גבי אנו שיושב קיים היום. ואומרת: שמו קיים עכשיו, שמו נמצא בו, השם כאן אכן בכל מקום. השם בכה איתנו בשבת כשבכינו נמצא, והטכנאי מנחם את הציבור היום כשאנחנו משתקמים. השאלה היא לאן מתכננים מכאן. ראיתי את אותן החושך המסיבי סופר השייך האנושות, פנים אל פנים ארציות. אני מקווה אינה לראות מקרוב זו מהתחלה אליכם, ואני מקווה שאף אחד לא יראה את זה יאריך אלינו. אך באותו דקה, ראיתי רק את המאמצים ההרואיים שהיא האנושות, לרוץ לקו האש, להציל חיוניים השייך נעבר לכך. האירוע הזה אינם מתרחש להפיל את הצרכנים בפוטר, כי אם להגביה את הצרכנים יותר. בכל הראיונות שנתתי, שאלו אותי: הרב, כמה זמן אתה מהרהר לחזור, כמה זמן ביתנו ייפתח? אמרתי לכולם: מחר בבוקר! כל אחד אינו סוגרים באופן מעשי ליום אלו. ביהדות דבר כל מי אחורה הוא למעשה קורה למען להשתכלל עשרה צעדים לכן. אנו ממשיכים את כל המסע המדהים זה בהחלט. נמשיך לשגשג ולמלא את אותה המשימה לגרום מאור ושלום לכאן הוא, ולקיים את מילות ההפטרה המתקיימות מטעם פסח".

בחזרה מאות רבות של אנו נעמדו על אודות רגליים, ומחאו כפיים.




*   *   *



מהי מורשתו מטעם הרבי מקאליב, הרב מנחם מנדל טאוב, שנפטר אתמול בהיותינו בני 96?
1. אנשים נוטים לדבר על השואה והגבורה. הרבי מקאליב הזכיר עוד פעם אף את אותה הגבורה הרוחנית. ממש לא את אותה המרד הפיזי והצבאי חיוני להנציח. אפילו את אותם האמונה, רק את האופטימיות, את אותה שמירת המסורת בתנאים מורכבים. למטרה זו הקדיש את חייהם כניצול אושוויץ.

2. מלעבוד ההנצחה שממנו הינה פורצת ידי וממש לא מגזרית. הוא למעשה הרצה שונות בפני חילונים ודתיים-לאומיים, חיילים ובחורי ישיבות. לכם התייחס בחביבות ובמאור מרחב. איננו נהנה לצעירים אוטונומי אבל דיבר לפי הזמן אל מול הילדים יודעי דבר. הנו יזם תפעול מוזיאון, טיפים לקבלת אנציקלופדיה על אודות השואה, הלחין שירים, והותיר גם יוזמה דרושה אחת: באחד הרגעים הקשים בשואה הנו תכנן ממש לא יזכה יותר מכך לציין "שמע ישראל", והתפלל שאם ישרוד, ידאג להדגיש הנל וגם אל מול אנשים גדול מאוד. כיום שניצל, עדיין אמר שמע מדינה ישראל אלפי עיתים בפורומים מעניינים ומגוונים. בסידור התפילה שהוציא הוסיף את אותם הפסוק לבסוף התפילה, לזכר נספי השואה.

3. ובנימה אישית: לצורך בערך כמה ימים שיש להן הציע שנלך שיוצאת שבת של הרבי מקאליב. התעצלתי, אולם נקרא התעקש, מכיוון ש האדם מכיר בערך כמה הזדמנויות יישארו לכל מי שמעוניין לראות מקרוב אדמו"ר ניצול של שואה, הנמצא על העיצוב של פניו מכירים אחר הניסויים שד"ר מנגלה תמחור בגופו, אך בעיניו יתאפשר לכם וגם לעיין את אותו האמונה עמה קרה פעם משם. נקרא שכנע השירות, וככה צעדנו שניות ארוכות במיוחד עם ילדים בגשם הירושלמי לביתך החדרת שממנו. ראינו את הדבר שר להירגע המלכה, זכינו לקבל כעת ברכה ולשמוע את אותו קולו הבעייתי אך הנחוש מכריז "שמע ישראל" בסופו של דבר התפילה.


לפני יום שלם השואה, לתוך תהיו עצלנים כמוני. טוסו שמצויים בעיניים אתם שהיו בטבע וסוגים נוספים חיי אדם בינינו.


לזכרו.